גזר דין בתיק ת"פ 40345-02-10

לאחר שמיעת רוב פרשת התביעה הודתה הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה לעניין העונש.

לפי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשמת עבדה בעבודות ניקיון בבית "גיל פז" בכפר סבא, המשמש כמקום לדיור מוגן. בהזדמנויות שונות בשנת 2009, בהן עבדה הנאשמת בחדרה של הקשישה נילי וסרמן (להלן - המתלוננת), נטלה הנאשמת מחדרה של המתלוננת סך כולל של 900 ש"ח, מתוך כוונה לשלול את הכסף שלילת קבע. הנאשמת הורשעה בביצוע עבירה של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

בהסכמת הצדדים נתבקש שירות המבחן לערוך תסקיר אודות הנאשמת. מן התסקיר עולה כי הנאשמת הודתה בביצוע העבירה בה הורשעה. לדברי הנאשמת, בתקופה שקדמה לביצוע העבירה, גורשה מביתה (עקב סכסוך בין משפחתי) יחד עם בעלה וילדיה, תוך נידוי והפעלת אלימות כלפיהם. בעלה של הנאשמת נפצע ואושפז בבית חולים לתקופה ארוכה, והנאשמת נקלעה למצוקה כלכלית. במצב דברים זה פעלה הנאשמת כאשר גנבה את כספה של הקשישה.

עוד נאמר בתסקיר כי הנאשמת סובלת מזה מספר שנים מהפרעה דיכאונית חרדתית ונמצאת בטיפול ומעקב פסיכיאטרי. הנאשמת חשה חרטה, בושה וכישלון בגין מעשיה. שירות המבחן סבור כי ענישה קונקרטית בדמות של"צ תהווה ענישה הולמת במקרה זה. בצד זה, אף שהנאשמת לא הציגה כל פגיעה קונקרטית כתוצאה מהרשעתה, המליץ שירות המבחן על ביטול הרשעתה בדין כדי לחזק את כוחותיה. שירות המבחן ערך עבור הנאשמת תוכנית של"צ.

ביקשתי את הממונה על עבודות השירות לבחון את התאמת הנאשמת לבצע עבודת שירות. הממונה קבע כי הנאשמת אינה כשירה לבצע עבודת שירות, משום מצבה הרפואי שגורם לה להירדם במשך היום.

טיעוני הצדדים

בהחלטתי מיום 22.4.2012 דחיתי את בקשת הנאשמת לאמץ את המלצת שירות המבחן ולבטל את הרשעתה בדין.

לדעת נציג המדינה, מעשי הנאשמת מכוערים במיוחד בהינתן העובדה כי גנבה את כספה של אישה כבת 90, אשר נאלצה להעיד בבית המשפט טרם הודיית הנאשמת. התובע עמד על כך שהנאשמת בצעה את מעשיה במספר הזדמנויות, ומעשיה פגעו בשמם הטוב של מעבידיה. התביעה בקשה תחילה כי ייגזר על הנאשמת עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, ומשהתחוור כי אינה כשירה לעשות כן, עתרה למאסר בפועל.

ב"כ הנאשמת טען כי יש מקום להקל עם הנאשמת משום שהודתה והביעה חרטה על מעשיה, וכן נוכח ההתדרדרות במצבה הנפשי מיום האירוע.

דיון והכרעה

הנאשמת חטאה בביצוע עבירת גניבה מכוערת מאוד. היא נטלה לעצמה את כספה של אישה קשישה. מעשי גניבה מן הסוג הזה ראויים, ככלל, לענישה מחמירה בדמות מאסר לריצוי בפועל.

אלא שבמקרה הנוכחי נסיבותיה של הנאשמת כפי שתוארו לעיל הן מן הסוג שהביא אף את התביעה לעתור תחילה לעונש מאסר שיבוצע בדרך של עבודות שירות. הנאשמת אינה מתאימה לבצע עבודות שירות בשל נסיבות שאינן תלויות בה. אין בה את היכולת הפיסית לבצע עבודה ממושכת.

במצב דברים זה אין זה ראוי להורות על ריצוי העונש מאחורי סורג ובריח, אלא יש להשית על הנאשמת ענישה שמחד גיסא תהיה ממשית ותגשים את מטרות הענישה, ומאידך גיסא לא תכביד על מצבה הפיסי והנפשי. עונש של עבודות שירות לתועלת הציבור מגשים שתי מטרות אלה גם יחד.

אשר על כן, לאחר ששקלתי את מלוא הנסיבות לקולא ולחומרא, החלטתי לגזור על הנאשמת את העונשים הבאים:

א. 250 שעות לתועלת הציבור לפי התוכנית שערך שירות המבחן בתסקירו מיום 10.7.2012.

ב. מאסר על תנאי בן ששה (6) חודשים, והתנאי הוא כי במשך תקופה בת שלוש שנים לא תעבור הנאשמת עבירה בה הורשעה.

הודעה זכות הערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

ניתן היום,  כ"ה תמוז תשע"ב, 15 יולי 2012, במעמד הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: